הרופאים זוכים למידה רבה של אוטונומיה מקצועית וחופש קליני כי כך, ללא לחצים מכל סוג, יוכלו לקבל החלטות מושכלות הטובות ביותר למטופלים. מכך גם נגזרת החובה על  הקהילה הרפואית לחינוך ולפיקוח קפדני על התנהלות מקצועית ואתית של אנשיה. כללי האתיקה באים להבטיח שכל אחד מחברי הארגון יפעל על פי ערכי היסוד שלו. הקוד האתי מגדיר את חובות החברים כלפי המטופלים, כלפי החברה, כלפי החברים למקצוע וכלפי גופים הנמצאים בקשר מקצועי עם איל"ה. 
העקרונות האתיים המנחים את ועדת האתיקה של איל"ה מבוססים על כללי האתיקה שהוגדרו על ידי ההסתדרות הרפואית וכונסו במסמך הנקרא "הקוד האתי" (1). ערכי היסוד של האתיקה הרפואית מבוססים על עקרונות הביו-אתיקה שפורסמו ב-1979 בג'ורג'טאון ,וושינגטון, על ידי Beauchamps & Childress  (2) הינם:

1. עשיית הטוב (Beneficence) 
הרופא יפעל תמיד לטובתו של המטופל ויעשה ככל יכולתו למנוע להפחית או לסלק כל פגיעה בבריאותו של המטופל. הרופא ישקול בכל מקרה את מאזן התועלת והנזק הצפויים בטיפול הרפואי המוצע ואת התאמתו למטופל ויבחר בדרך הנושאת את מירב התועלת האפשרית עבורו. נובע מכך: מחויבות לאיכות, ללמידה מתמדת, לניהול סיכונים. עיקרון זה נבדל מעיקרון ההימנעות מרע בכך שאין בו הסתפקות באי-עשיה אלא מחויבות לפעולה (3).

2. מניעת נזק מהמטופל (Non Malficience)
בצורתה הקודמת primum non nocere. מניעת נזק מהמטופל משמעותה כי בטיחות המטופל ובריאותו עומדות כערך עליון ברפואה, וכי הרופאים יפעלו תמיד כך שלא יגרם נזק למטופל, לא במכוון, לא עקב מעשה ולא עקב מחדל. החובה למנוע נזק מהמטופל משמעותה גם כי הרופא הוא בעל הידע והכישורים הנדרשים לביצוע הטיפול הרפואי.

3. אוטונומיה (Patient Autonomy)
אוטונומיה משמעותה כי למטופל יש זכות מלאה לקבל החלטות, באופן חופשי ועצמאי, באשר לטיפול הרפואי שיינתן לו ובדבר הרשאה והסכמה מדעת קודם לתחילת הטיפול הרפואי בו. הסכמה כזו תינתן על בסיס מידע רפואי מלא שיימסר לו על ידי הרופא ביושר, בשקיפות, באופן סביר ומאוזן. אוטונומיה משמעותה גם זכות המטופל לדחות או לסרב להצעות רופאיו מבלי שהם יכפו עליו את דעתם. כיבוד עצמאותו של המטופל משמעותו שמירה על כבודו באשר הוא אדם והקפדה על הסודיות והפרטיות שלו.

4. צדק (Justice  Distributive)
שוויון ברפואה משמעותו גם צדק חברתי, תוך מתן גישה שווה לכל אדם ואדם לאמצעי אבחון וטיפול רפואיים, תוך שאיפה לחלוקה צודקת של משאבים רפואיים מוגבלים ומניעת אפליה מכל סיבה שהיא. צדק חברתי משמעותו גם כי הרופא ישקול את צורכי כלל החברה במשאבים רפואיים מוגבלים, בבואו לבחור טיפול רפואי למטופל הבודד.

שני מושגים המיושמים לעיתים בנפרד מארבעת עקרונות האתיקה הרפואית: כבוד Dignity שמשמעותו כיבוד המטופל (והמטפל) ו-Truthfulness and honesty יושר ואמת הוכללו בסעיף האוטונומיה. כמו כן, מאז ניסוח עקרונות ג'ורג'טאון עמדו אתיקנים, בעיקר מן המסורת האירופאית, על חשיבותו של ערך הסולידאריות החברתית, השרוי מעבר לעיקרון של הצדק. סולידאריות מבטאת את הרעיונות הערכים של לכידות חברתית, אלטרואיזם וערבות הדדית בחברה. בנוסף לכך, ההתפתחויות המדעיות מאז ניסוח עקרונות ג'ורג'טאון, בעיקר בתחום הגנטיקה, קוראות לפיתוח רגישות אתית לדורות הבאים של בני אדם ולגנום האנושי – ממד שאינו מכוסה על ידי ארבעת העקרונות הקלאסיים.

דיונים אתיים וניירות עמדה בנושאים ביואתיים הקשורים לתחום הפוריות ניתן למצוא באתר הוועדה לביואתיקה של האקדמיה הישראלית למדעים ובספרו של פרופ' דוד הד "אתיקה רפואית. (4,5).

ביבליוגרפיה

1. אתיקה רפואית כללים וניירות עמדה. עורך פרופ' אבינועם רכס. ההסתדרות הרפואית הלשכה לאתיקה 2010.
2. Beauchamps TL & Childress JF: Principles of Biomedical Ethics'5th edition. Oxford University Press NY 2001. 
3. סיגל ג.: ביו אתיקה בעולם המערבי – ישראל שבין אירופה לארה"ב. הרפואה 143 142-146 2004. http://bioethics.academy.ac.il/hebrew/Main-h.html
4. הד דוד: אתיקה רפואית, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1990.